פרק ב' - מה מחבר שם באמת?

איזה ברגים מחברים אותנו יחד בפרק ב'?

מתבוננת עליו מבשל אצלי במטבח ותוהה ביני לביני - מה מחזיק אותו איתי?

הוא יכול בכל רגע נתון לקום וללכת בלי ריקושטים מיותרים וזה עוד לפני שהוסיף תבלינים

בפרק א' מסורבל יותר לנתק

בכל זאת השקענו בטקס מרתק,

שהנכיח קבל עם ותעודה

שאתה שלי ואני שלך

ונרשמנו בספרי המדינה

וטבעות שתיים

ושברי זכוכית לירושליים

בית, משכנתא, שלושה ילדים

שיעשו את החיבור הזה לנצח נצחים

אם את זה מפרקים אחרי כל כך הרבה "ברגים" שקושרים

מה מחזיק אותנו בפרק ב'? מה יעשה אותנו מחוייבים?

אין רכוש משותף ולא מגורים ואין רצון לעוד ילדים

כל אחד יכול לקום וללכת כל רגע, כל דקה

לקחת את מברשת השיניים ולהעלם עם הזריחה

אז איזה חיבור יותר חזק ?

כזה שאנחנו לפעמים נשארים יחד בגלל אינטרסים כאלו ואחרים וחששות ופחדים, מילוי חוסרים.

או כזה שאתה ואני יודעים שאין בינינו שום מחויבויות שקושרות אותנו יחד

וברור לנו שאנחנו יכולים בכל רגע נתון לקום וללכת בלי להביט לאחור

אבל, בוחרים בכל יום מחדש להשאר ביחד בגלל "בורג" מחייב אחד שמחזיק בינינו- אהבה אמיתית וכנה בין שני שלמים.

כמה בטוח לי להרגיש שאתה איתי בגלל החיבור שלנו ולא בגלל חששות ופחדים. כמה בטוח לי להרגיש שאתה לא צריך אותי כדי שאמלא לך "חוסרים".

בפרק ב' המחויבות משתנה היא יכולה להיות פחות אילוץ ויותר בחירה.

ואם הבחירה באה ממקום בריא ובוגר

"הברגים" שמחזיקים בינינו יכולים להיות חזקים יותר מכל דבר אחר.

כמה בטוח להרגיש שהביחד שלנו הוא לא מתוך צורך למלא בי את החסר,

אלא מתוך ידיעה שטוב לי עם עצמי, אבל ביחד טוב יותר.

תשאלו את עצמכם מאיזה מקום מגיע הצורך שלכןם בזוגיות?