המלך והמלכה של הזוגיות שלנו

תחילת אימון, עומדים במעגל מקשיבים למאמנת. היא, מאחרת, נעמדת לפני מסתירה לי. אני זזה קצת. הכל בסדר.

סוף אימון, מחזירים ציוד, אני עם משקולות בידיים, מחכה בתור. היא, עוקפת אותי שמה את המשקולות לפני. כבד לי,

מחכה עוד כמה שניות. הכל בסדר.

היא לא עושה את זה בכוונה ואין פה משהו אישי.

ההתנהלות החברתית שלה, שונה משלי.

כשאני נעמדת במעגל של אנשים, אינסטנקטיבית אסתכל לכל הצדדים אם אני לא מפריעה למישהו. כשאני נכנסת לתור אוטמטית אסתכל אם יש מישהו לפני.

לפעמים אני כועסת עלי שכך.

אנחנו שונים באינטליגנציה החברתית שלנו. לכל אחד יש עוצמת סנסורים שונה.

בקצה האחד יש את אלו עם רגישות חברתית גבוהה-קולטים ניואנסים רגשיים, אמפתיים מאוד ונוטים להעמיס על עצמם רגשות של אחרים.

בקצה השני יש את האפתיים, כאלו עם חוסר רגישות חברתית. מתקשים לזהות רגשות של אחרים, לא מגיבים אמפתית, נראים לפעמים קרים או מנותקים.

לשני הקצוות יש מחירים שהם משלמים

רוב הא.נשים הם איפשהו באמצע הסקאלה, או נעים בין הקצוות.

אני שייכת לצד עם הרגישות החברתית הגבוהה.

לפעמים אני קצת מקנאה באנשים שפחות ערים לסביבה האנושית שמקיפה אותם. ויותר מיינדד לעצמם ולצרכים שלהם.

ולפעמים אני מנסה "להעתיק" וללמוד מהם ולנכס לעצמי קצת התנהלות שכזו. עוד לא החלטתי אם זה בא לי בטוב. זה לא הטבעי שלי, זו למידה ותרגול.

בקצה החיובי לחיות עם רגישות יתר לסביבה מאפשר לי להיות אמפתית, מבינה וקשובה לאחרים.

מהצד השני זה יכול להיות מתיש ומעייף, להסתובב בעולם וכל הזמן לשים לב מה אחרים צריכים ו/או רוצים והאם אני מפריעה להם בדרך לרצון.

בתוך מערכת יחסים זוגית אנשים עם רגישות יתר חברתית עלולים לפול לדפוסים של ריצוי וביטול עצמי. ומשם מהר מאוד להגיע למקום של חוסר סיפוק ומירמור. הייתי שם.

הייתי שם עד שלמדתי לזהות את הדפוס ולקחת עליו אחריות.

לא לחכות שמישהו אחר יבין אותי, או יעשה את העבודה בשבילי, יראה מה אני צריכה איפה ומתי.

קודם כל לתקשר לעצמי להביא בהירות אלי, מה אני זקוקה , צריכה, רוצה, מקווה, שואפת. ולתת לזה תוקף ביני לביני - ולהגיד לי - אני רואה שאת צריכה עכשיו כך וכך ואז לתקשר את "כך וכך" למי שלצידי.

ואולי אם אני מרגישה ממש בטוחה מולך, יהיה לי אומץ להגיד לך -

יש לי נטיה לראות קודם את הצורך של האחר, לפעמים זה נעים אבל לפעמים זה בא על חשבוני וקשה לי לשים גבול.

אני לוקחת אחריות ולומדת להתנהל אחרת ומשתפת אותך כדי שתוכל לראות את זה גם, ולהבין אותי יותר טוב ואולי גם לעזור לי.

לפעמים שאני נראית מבולבלת או נסגרת - יעזור לי אם תשאל אותי, "מה את צריכה עכשיו ממני?"

יחסים אנושיים מיטיבים מבוססים על תקשורת כנה, פתוחה ונטולת שיפוטיות.

בין שני אנשים שמחפשים את נקודת האיזון בין רצונות שונים ומשתנים.

אבל תקשורת כזו מתחילה ראשית כל מקרבה וחיבור ביני לבין עצמי.

אני חייבת להיות במקום מחובר לצרכים ולרצונות שלי כדי שאדע לתקשר אותם החוצה.

המערכת הזוגית הארוכה ביותר והמשמעותית ביותר שיש לנו בחיים, היא עם עצמנו, היא לא חייבת להיות מושלמת, אבל כן קרובה, כדי שנוכל לייצר קרבה בריאה עם אחרים.

איך דאגתם לאחרונה לזוגיות שלכם עם עצמכם?

להיות "המלך" והמלכה" בתוך זוגיות אומר לקחת אחריות עלי, להיות ערה לרצונות ולגבולות שלי לא לחכות שאתה תנחש... ולתקשר אותם אליך,

וההפך, בלי ניחושים, אתה אלי.