דוגמאות לברכות כתובות:
ברכה ליום הולדת ארבעים
יש לי בן זוג שהוא חבר לחיים,
שותף מלא בגידול הילדים.
והוא מחזיק בתואר "לגמרי מושלם",
כי הוא זה שמתעורר אליהם בלילה, מאז ומעולם!
סבלני, מפרגן, תומך באהבה,
הראשון שנרתם לסייע לכל מי שזקוק לעזרה.
שילוב של גולנצ'יק קשוח, מסתער לעבר המטרה,
לצד נפש חומֶלֶת, עדינה ורכה.
לעיתים כזה "גבר גבר", בדיוק לפי ההגדרה במילון,
ולעיתים ממש לגמרי - שרהל'ה שרון...
מלווה את חיינו בהרמוניה של צלילים,
בשירה, ניגון ובקול פעמונים.
אבא לתפארת, לא הייתי עושה שום דבר אחרת...
טוב נו, אולי כן משדרגת כמה דברים,
כמו לשלוח אותך לעשות שעווה בכמה אזורים...
טוב מספיק, עד כה התלוצצנו, עכשיו קטע רציני:
נועם שלי, בעלי שלי, אהובי,
שמך מעיד על מי אתה,
כשאתה איתי, אני רגועה.
יש על מי לסמוך ועל מי להשען,
עם מי לצחוק ואפילו להתלונן.
מי עוד יכול לחבק אותי כמוך, באופן כל כך מיוחד,
ולהקיף את כולי רק עם כף היד...
כף ידך הגדולה מעידה,
גם על גודלו הֶעַצום של ליבך.
כבר אמרנו גנים משובחים...
הם שם פועמים, בכל ארבעת החדרים.
נועם שלי, אני מאחלת לך, לחגיגות הארבעים,
עוד הרבה רגעים קסומים של החיים.
איתי, עם זאטוטינו המתוקים,
בעבודה, עם עצמך, במילואים או עם חברים.
שתמשיך להיות, כמו היום, מוקף בהמון אהבה,
כל מי שמכיר אותך יודע- זה מגיע לך!
שתצבור, עוד שנים אין ספור, של אושר ובריאות טובה,
של הגשמת חלומות, רצונות והרבה עשיה פוריה.
שתמשיך להיות הגנרטור של המשפחה!
מה שבטוח אני פה, מאוד אוהבת ותמיד לצידך!
לכבוד חגיגות הארבעים,
הנה לך כמה מלים בחרוזים.
אז אם נביט אחורה, מה היה?
ילדות בלב המושבה,
כבר מאז הנער התגלה כחירניק בנשמה.
ההורים שזיהו מיד את הפוטנציאל,
שלחו את הנער לפנימייה צבאית- להיות חייל.
ויַרְא כי טוב, הנער מבסוט,
וזו תחילתה של תקופה, שהיא רק קצה חוט...
ההמשך היה ברור ולגמרי טבעי,
לרוץ בג'בלאות, עם גולני שלי.
ובגלל מי ומה שאתה,
היה זה ברור – שאתה בדרך לקצונה.
טיפסת ועלית בסולם הדרגות,
וסיימת שלוש שנות קבע ירוקות.
אבל את "חוד החנית של צה"ל" לא כ"כ מהר עוזבים,
אז קינחת בדרגת מ"פ במילואים.
אמנם עכשיו הסתיים התפקיד הזוהר,
אבל אנחנו לא מודאגים, על המילואים הרי לא תוותר...
אחרי הקבע נפרדת מהג'בלאות המקומיות,
והלכת לטפס על פיסטינים בארצות רחוקות.
דרום אמריקה זה אכן נחמד ויפה,
אבל היית זקוק לאתגר נוסף, כיאה למזל טלה.
תואר ראשון סיימת לתפארת,
כמצטיין כמובן, לא תארנו אחרת...
או אז החלטת לקפוץ למים הקרים,
ולהתחיל עם האתגרים הבאמת רציניים בחיים,
כמו, להכיר בחורה וּלהכנס בברית הנישואין.
יצאנו לדרך אתה ואני,
על הדרך עשית גם תואר שני.
תאומים שניים,
ועוד פצפון אחד אחרי שנתיים.
בהזדמנות זו, "אני רק שאלה"...
האם אתה מתכנן להקים לנו איזו פלוגת חי"ר קטנה?
או שאולי בגלל המסעות והאימונים,
בגולני נשארו רק גֶנים של בנים?!
אבל האמת, במבט עליך ועל חיינו המשותפים,
אין מה לומר, הגנים שלך לגמרי משובחים.
ההורים שלך עשו עבודה לא רעה בכלל, הנתונים שלפנינו מוכיחים:
שיר אישי ליום הולדת חמישים/ על הלחן של "המגפיים של ברוך"
בית 3
התקדם הוא בסולם
הפלאפל נערם
עד שיום אחד אמר מספיק ודי לי
לא הוריד את המדים
רק שינה את הצבעים
בכחול לבן החליף הוא את החאקי
כן בהייטק נהדר
אך חסר מעט אתגר
כך התחיל לו הרומן עם ישראלה....
אך אבוי כן זה איום
יש לו עוד שעה ביום
אז יוצא הוא לריצה עד באר שבע
פזמון 3 .....
בית 4
יש הרבה....סליחה!
יש הרבה....סליחה!
יש הרבה עוד מה לומר
על האיש המדובר
"מולטי טאסקינג" זה השם המדויק לו
הוא טיַס וגם נגר גם אצן וגם גנן
איש בְּרֵכוֹת ותחזוקה ועוד לא די לו
לא אומר הוא אף מילה
רק מרים את הגבה
אך רואה הוא את הכל ואל תטעו כאן
מסעדות גורמה הן תנאי
רק בתנאי שיש לו פנאי
מתענג הוא על
נבטוטים וקינואה
פזמון 4
נשתה לחיים, נשיר גם שיר
נמחא כפיים לכבוד הגביר
כי חמישים שנים חבְרַיַ'ה זו היא רק ההתחלה
אז שיהיה המון בהצלחה!
בית 1
כן הרשו לי לספר
יש אחד ולא אחר
לי הוא בן ואח ואבא וגם בעל
מסוקס וגם תמיר
נגלה ששמו צפריר
לעיתים ניתן לצפות בו על הקרקע
מילדות הוא כבר סומן
זה יהיה עוד "רב אומן"
כן כשמו ודאי יגיע לצמרת
ואכן שכך היה הוא הגיע לפסגה
כשהכיר את מלכה והפך למלך
פזמון 1
נשתה לחיים, נשיר גם שיר
נמחא כפיים לכבוד הגביר
כי חמישים שנים חבְרַיַ'ה זהו עסק רציני
עכשיו מגיע קטע היתולי...
בית 2
לדרכו הוא אז יצא
ואמר צ'או לחיפה
עם הקיטבג אל הבקו"ם חיש הגיע
שם הביטו בחייל
ואמרו יש פוטנציאל
אז שלחו אותו לַקורס שברקיע
כך הוא רץ בג'בלאות
ושינן ים נוסחאות
לא ישַן גם כשהִגיע אל החדר
מסכם בטבלאות רישומים ונקודות
אין ספק פרפקציוניסט הגבר גבר!
פזמון 2
נשתה לחיים, נשיר גם שיר
נמחא כפיים לכבוד הגביר
כי חמישים שנים חבְרַיַ'ה זהו עסק רציני
והנה שוב יש קטע היתולי...
יום הולדת שישים
לפי הלחן של "סימן שאתה צעיר"
שמות פרטיים נמחקו לצורך שמירה על פרטיות.
אח איזה מזל ש...XXX נכנסה ללב
הסכימה להיות עם מישהו כה "מאכזב"
XXXXXXX הצטרפו למשפחה
ויחד הם נסעו אל היבשת הגדולה
פזמון:
והנה עם השנים (עם השנים)
נוספו גם נכדים
"איכוילנישט" כולם אומרים
סבא צבי בעננים
מעבר מוסיקלי
כל העולם מכיר את הפרופסור הידוע
אוהב את ישראל אבל בחו"ל כמעט קבוע
היום הנה זכינו שאתה קצת רק איתנו
לומר לך מזל טוב איזה כיף שאתה שלנו
פזמון:
אז הקשיבו בעולם
מזל טוב פאפא XXX
בחור ממש מושלם
אוהבים אותך כולם
פזמון:
אז נשיר עכשיו כולם (נשיר כולם)
שישים ל.. XXX
בחור ממש מושלם
אין כמוך בעולם
כך הכל התחיל אי שם בחורף של נובמבר
ג'ינג'י בשם XXX נולד טפו טפו נראה בסדר
אמא'לה XXX מה נאמר היתה מבסוטה
זה עוד מהרחם כבר יוּעד לפרופסורה
פזמון:
אז נשיר עכשיו כולם (נשיר כולם)
שישים ל... ל...XXX
בחור ממש מושלם
אין כמוהו בעולם
XXX אז התפתח לְתפארת של "פולניה"
ראש מבריק גאון קורטוב של ג'ינג'י קצת במאניה
XXX כבר סימנה את הקריירה המובטחת
זה יהיה פסנתרן! אך הוא סרב לתת לה נחת
פזמון...
אז נשיר עכשיו כולם (נשיר כולם)
שישים ל... XXX
בחור ממש מושלם
אין כמוהו בעולם
מי צריך צלילים תווים מקצב וגם אוקטבות
הלך להתמקצע בנוירונים וסִינַפְּסוֹת
היה בבית הספר הֶחביב של המורים
החליט להתמקד הוא בסכין הניתוחים
פזמון...
הוא סיים בהצטיינות (איזו טעות)
אמא XXX בסיוט
איך הילד לא פסנתרן
לא אסלח לו לעולם!
ברכה לחצי יובל
איזו אישה! גם יפה וגם אופה,
זה אומר כנראה, שגם אני עושה עבודה לא רעה...
בכלל את ואני זה קיבוץ גלויות,
מזרח ומערב של איכויות משובחות...
אני זוכר שראיתי אותך לראשונה, שכנה של חבר,
ישר סימנתי את המטרה ולא הפסקתי לבוא לבקר אֶת אותו החבר...
אחרי חודשיים של זוגיות רציתי לקנות לך מתנה, שאלתי את אמא שלך – "מה תאריך הלידה של הנערה?"
כשהיא אמרה את התשובה הייתי בטוח שזו בדיחה...
אותו יום, אותו חודש אותה שנה?
כזה עוד לא היה!
מאז בכל פעם שאנחנו מגישים טפסים רשמיים, נניח במשכנתא, אני כבר מחכה לצלצול הטלפון שיאמר: "סליחה...
טעיתם בתאריך הלידה" ...
נולדנו באותו יום אך משני בית יוצר שונים,
שלא לומר הפכים,
כשאת מוותרת לילדים אני לא וכשאני חושב כך, את חושבת אחרת.
אבל את יודעת מה? השיטה שלנו פשוט נהדרת.
כמובן שאני תמיד מזכיר לעצמי לא לעשות בעיות,
בכל זאת את גדולה ממני בארבע שעות..
שורה תחתונה אנחנו שידוך די מוצלח, איך הילדים אומרים? משלימים האחד את השניה,
ואני אוסיף כלים שלובים מההתחלה.
אין התנגשויות, הכל על מי מנוחות.
וזה הרבה בזכותך, את יודעת להרגיע, לומר את המילה הנכונה,
ופתאום כמו קסם אני מביט בך ומוצף שלווה.
אפילו שלמה ארצי כתב עלינו שיר:
"את עולה כמו השמש היושבת מעלי
ורושמת בקרניה את יומי
את קרובה כמו הגשם על ראשי ועל פני
והמים שבפי לטעמי
את ואני
כמו ברק ורעם עד קצווי הים
זה נשמע חזק יותר מהעולם
שנינו יום ולילה סובבים ללא לאות
זה מזה באים וזה אל זה שבים
כמו צבעי הקשת עוד נקשור ענן בחוט
ונאמר לו שמע באים ימים טובים..."
שושי שלי, הימים הטובים שלנו כבר הצטברו לשנים...
אני רוצה לאחל לשנינו עוד שנים אין ספור של זוגיות, חברות ואהבה,
שנמשיך ליהנות האחד מהשניה, מהבית מהמשפחה.
לבלות ולעשות חיים עם שלושת המתנות שהבאנו לעולם......
נאחל כמובן שגם מהם נדע נחת, רוגע ושלווה.
שושקה לפני 25 שנה הכנסת לחיי אושר גדול,
רציתי שתדעי שמאז האושר הזה, לא מספיק להתרחב ולגדול.
חצי יובל שנות נישואין - אנחנו חוגגים, אשתי שלי,
ולכבוד המאורע המרגש הזה אני רוצה לספר לך ולכולם, עליך, על האישה שאיתי.
נתחיל בכותרת שבעצם אומרת הכל בכמה מילים:
יש לי הרבה מזל בחיים!
יש לצידי, מעל עשרים וחמש שנה-
"אשת חיל מי ימצא".
שילוב מנצח ויחודי,
של מרוקאית עם קורטוב פולני.
לא משנה אם בחוץ 40 מעלות בצל והשרב שובר שיאים,
את תהיה מודאגת ותאמרי לכולנו: "קר – תקחו מעילים!"
כזו את, אמא טוטאלית, אין פשרות, מכל הלב והנשמה,
משפחה אצלך היא ראשונה במעלה.
הבית הוא העוגן, כל עולמך,
ובעבור כולנו – את, נותנת את כולך...
עומדת בראש הפירמידה, מובילה את כולנו באהבה, בלי יוצא מן הכלל,
גילוי נאות – מה שאומר שבבית- אני, רק הסמנכ"ל...
סמנכ"ל מרוצה יש לומר,
לא מחכה לקידום בכלל...
כי מעלי יש בוסית שכזאת – הלוואי על כולם,
אין דבר שידייך נוגעות בו ולא יוצא מושלם!
באוכל למשל- אני מכיר הרבה בשלניות, אבל את- מאסטר שף מלידה, שמה את כולן בכיס הקטן...
אפשר להשתכר מהניחוח והטעם, מבית היוצר - "שוש בע"מ".
לא רק הבישולים מתוקתקים, גם הבית כולו מסודר, מאורגן, מגוהץ ונקי – אין גרגיר אבק ששורד,
כאילו כל רגע תכף מתחיל מסדר המפקד.
אשת חיל אמרתי והתכוונתי לכל מילה,
כי הטוטאליות שלך לא מסתכמת רק במשפחה.
גם בבית הספר התלמידים מקבלים חבילת "שוש" משודרגת במיוחד:
מורה שהיא גם קצת אמא, גם חברה,
ו...עובדת סוציאלית ופסיכולוגית 24/7 ביממה...
בסלולארי שלך אין אופציה כזו כמו אצל כולם-
לשים על רטט, מצב טיסה, או כיבוי, רחמנא ליצלן...
הטלפון אצלך תמיד בכוננות ואת- קשובה,
לכל בקשה, שיתוף במצוקה.
צלצול להפסקה או לסיום יום עבודה? לא במקרה שלך!
הצחקנו אותך...הצלצול בסוף היום, מסמן אצלך שיום עבודה חדש נפתח...
לכל תלמיד יש משפחה,
ואת תמיד שם עבורה.
שומרת על קשר רציף, מציעה כתף לעזרה, מרחב מוגן, אוהב, מתחשב,
את לא סתם מורה- את מורה למרחבי הלב.
ועם כזה טוב- לב,
אי אפשר שלא להתאהב.
תואר שני בחשבון, נכון, גם...
אבל התואר האמיתי שלך הוא דוקטורט בנפש האדם.
כל כך הרבה נתינה, לעיתים לא פשוטה,
והכל מתנהל ברוגע ושלווה.
קשה להוציא אותך מדעתך, זכיתי במרוקאית דלאקס עם מנגון הרגעה פנימי,
לפעמים אני מתבלבל מי פה המרוקאי ומי הפולני...
גם פה אם אפשר הבהרה קטנה,
במקרה הספציפי הזה - שניים מסתבר הם שלושה...
רצוי לדייק בפרטים,
יש את נתי, עופר ועוד יצור פרוותי שמנהל את העניינים!
ואני מתכוון/ת "לנסיכה" שהיא כמו ילד במשפחה,
מקבלת זמן איכות של משחק בכדורים,
מימין ומשמאל ים של פינוקים.
והבית מתמלא צלילי גרגורים.
טוב, אנחנו בטוחים שזו רק הכנה "לדבר האמיתי",
וסליחה אם מתפרץ פה איזה משפט "פולני",
עיין ערך "הקמת משפחה",
נא לרשום בתפריט- מינימום ארבעה!
אבל האמת שאנחנו לא מודאגים,
אנחנו מביטים בכם ומאוד גאים,
יצרתם יחד מרחב מופלא וזו רק ההתחלה.
נאחל לכם להמשיך לשמור על החברות,
לטפח את האהבה בדרכו של הלב,
היטיב לומר זאת, המשורר, יורם טהר- לב:
"בכל חיבור והתקשרות נדרשת התגייסות, השקעה, פתיחות לב,
האוהבים, כמו החקלאים, סומכים על חסדי שמיים,
אבל לפעמים צריך לפתוח גם ממטרות ולהרוות את האדמה במים..."!
אז "סובי סובי ממטרה!"
עופו קדימה עם האהבה!
אוהבים, מחבקים,
ומאוד נרגשים.
בליבה של האהבה במהותה של הזוגיות,
שוכנת לה במלוא עצמתה, בשקט ובשלווה – חברוּת.
פורשת כנפיה בין שני לבבות,
מחברת ומקשרת בין עולמות.
בעִתות מבול או סערה,
היא שם, סמוכה ובטוחה,
שוזרת נימיה בינו לבינה,
מהדהדת בִקסמיה.
עולם חדש נברא.
בראתם יחד עולם ומלואו.
מרחב מופלא, שופע אהבה,
בנוי מיסודות חזקים של חברות אמיצה.
יודעים לעודד ולהבין, גם ללא צורך במילים,
לפעול בהרמוניה למען מטרות ויעדים.
מקבלים את הטוב והקושי גם יחד,
קשובים אחד לשני ומשתפים ללא חשש או פחד.
אבל סליחה... רגע של גילוי נאות...
שיתוף, שיתוף עד שזה מגיע לעוגיות...
כי העוגיות של נתי מה לעשות, אינן כלולות בהגדרה,
ופעמים רבות נשארות מוסתרות במגירה...
כן אבל חוץ מזה הכל בשיתוף פעולה, כמובן,
שניכם, אין מה לומר, צוות לעניין!
כמו כלים שלובים, בניתם זוגיות מהשמיים,
ככה זה כשיש שניים מסתבר זה תמיד פעמיים...
להיות ההורים של הדר (ברכה לבת מצווה)
להיות ההורים של הדר זה להצטייד באטמי אוזניים פור קיי דור חמש
ולהיות חזקים גם כשהילדה מתחילה ממש להתרגש
כשהיא זורקת את המילים : רובלוקס או החולמים
בזריזות להכניס לאוזן את האטמים
ולא להוציא אפילו לשניה
אתם מסתכנים בפגיעה מחפירה בדרגה ראשונה!
להיות ההורים של הדר זה להבין
שאנחנו בית מחסה עשרים וארבע שבע
לשרקן בלי עין, או תוכי ירוק, שדהה לו הצבע
זה לרוץ בשדות אחרי ארנב שברח,
כלבלב שילל וחתול שנבח
זה לטפס ולהציל שממית בלי גוף
ולגדל יונה שאיבדה יכולת לעוף
ואתם הבנתם את הנקודה? להיות הורים של הדר
זה לא שגרתי זה בועט וחושב מחוץ לקופסה
אבל גם לחיות עם תזכורת קבועה
שהחיים הם קסם מרגש ומופלא
תזכורת על יופייה של התמימות
וחדוות השובבות
תזכורת שבכולנו יש ילד או ילדה נשכחים
וליד אחת כמו הדר אפשר לתת להם לפרוץ מחדש ולעוף על החיים
להיות ההורים של הדר זה לחיות עם פסקול נלווה של צחוק מתגלגל מעומק הנשמה
והבנה שצחוק גדול שכזה יכול לבוא בעקבות שטות ממש
קטנה...
זאת תזכורת להתרגש מדברים שוליים, לכאורה, שעושים שמח
שלולית של חורף, חתול מתכרבל או סתם איזה פרח פורח
להיות ההורים של הדר זאת מתנה
זה שיעור בכל יום מחדש
לחגוג את החיים כמו שהם עכשיו ככה ממש
הדרוש שלנו אהובה להיות הורים זה לא תמיד קל
לפעמים אפילו קשה ומאתגר
אבל את עבורנו צוהר לעולם נשכח
שגם אנחנו פעם, היינו כמוך...ממש כך...
אז תודה לך ילדה שלנו, פלא הבריאה
על כל האוצרות שאת מביאה
על ההליכה בדרך שלך היחודית רק לך בעקשנות והתמדה
על אומץ הלב להיות מי שאת בכל מקום, רגע ודקה
על רגישות אין קץ, חכמה ותבונה
על היכולת שלך לראות לבבות של אחרים
על מאגר בלתי נגמר של שמחת חיים
אנחנו גאים בך על הדרך שעשית עד עכשיו עם עצמך
ואת ממשיכה ולא מפסיקה
את כמו שאת זה הכי טוב בעולם
אנחנו כל כך סומכים עליך שתשיגי כל מה שתרצי
בשעיטה לעבר המטרה ו...קמפיין חפירות אינסופי...
שתדעי שאנחנו פה איתך להקשיב לחבק ורק קצת לכוון
אבל תמיד תזכרי שאצלך פנימה – זה המצפן
אוהבים אותך עד הירח וחזרה
מזל טוב ילדה שלנו לבת המצווה
להיות ההורים של הדר
זה אומר שאין יום שהוא אותו הדבר
זה אומר שכל יום, רצוי,
לשים בצד את כל מה ששפוי
ולהיות מוכנים לבלתי צפוי
להיות ההורים של הדר זה אומר שאין משהו שהוא מובן מאליו ממש
הכל ניתן לערעור ולמחשבה מחדש
והמשפט "אבל למה זה חייב להיות ככה?!" הוא משפט שבשגרה
"ומה פתאום, ומי אמר?!" הם מקבץ מילים שנשמע מדי שעה
כל מה שחשבנו שככה צריך להראות
אצל תמר עולה לדיון מחדש בערכאות עליונות
ואז חוזר חלילה לזוג הורים עם שתי גבות מורמות
שאומרים וואלה...
לא תארנו לעצמנו שגם ככה זה יכול להיות
להיות ההורים של הדק זה אומר לקחת נשימה עמוקה
כשהילדה מטפסת לראש עץ, גג, או סתם ערמה
חול, מלט, טיט, חצץ, אין בילדה טיפת היסוס
הכלל אומר- כמה שיותר מלכלך ככה, יותר שווה טיפוס
להיות ההורים של הדר זה אומר לרכוש ביטוח חיים מדרגה ראשונה
כשנכנסים לחדר של הנערה.
אם חפצה נפשנו להגיע לכוס שנשכחה שם בחדר מלפני שנה
רצוי להצטייד במצ'טה אפוד ו-קסדה
בצעדים זהירים, לדלג מעל המכשולים
להזהר לא למעוד על ערמות בגדים ומשחקים
לשלוף את הכוס שבנתיים נדבקה לשידה
ולגלות כפית שמזמן שכחה מה תפקידה
לנסות לחלץ גם צלחת אליה נדבק סליים דו צדדי
ולמצוא שם שארית ארכיאולוגית של פיתה מתקופה בית שני
עם הממצאים לבצע נסיגה בטוחה תוך גישוש דרכנו באפלה אל עבר
היציאה
ואז לגלות שעל המיטה בין גבעת בובות ומגבות יש גם ילדה...
או לפחות מה שנשאר ממנה... שרידים...
כלומר רגל מבצבצת עם גרב בניחוח סוסים
ואז לגייס את כל האסרטיביות ההורית ולומר:
מתי כבר תסדרי את החדר, הדר?!
והיא בקול של טיקטוקרית מכורה, בלי להרים ריס מהמסך תאמר:
אבל אמא... הוא ממש מסודר...
אבל יש גם צדדים חיוביים ומעודדים!
להיות ההורים של הדר זה אומר חיסכון בביגוד והנעלה
כי הדבר הזה שנועלים זה בגדר המלצה
הרי יש כפות רגליים אז -
למה צריך נעליים?
וכאחות בכורה כמובן לצפות,
שמורשת היחפנות תעבור
גם לשתי האחיות הקטנות
לא מותגים ולא שטויות
ובארון אין כניסה לשמלות או חצאיות
ורוד זה צבע לא חוקי
שמלה לבת מצווה?! פחחח אמא תעבירי את החלום שלך לאחותי...
מסורתי קליל עם חרוזים
אם בבית הוא מתרגל, מתאמן, משדרג כישורים,
על שלוש אחיותיו, ולפעמים גם עלינו ההורים.
אז בבית הספר אפשר לכתוב עליו אחלה בלוֹג,
שם מכנים אותו: " הפסיכולוג".
אחד כזה שמצליח לפתור בעיות בין חברים,
והאמת אנחנו ממש לא מופתעים.
נפש כזו שכולה לב רחב,
נפש שבה שוכן לב גדול מזהב.
"צוּר-לְבָבִי" נאמר בספר תהילים,
"הלב הוא הצייר של המידות", מפרש רבי נחמן מברסלב.
ולך, ילד שלנו, לב המצייר מידות וערכים יקרים ביותר,
אוהב לעזור לכולם, עם יכולת נדירה להבין את האחר.
אוהב צדק ורחמן, לכל נפש מסביבך,
עם מעיינות של אמפתיה, חכמה ותבונה.
בן ואח למופת, גאווה לכל המשפחה,
גם אחיותיך מסכימות על כך למרות שעכשיו הן עדיין אולי מרימות גבה...
שלנו, נאחל לך לכבוד בר המצווה,
שבעזרת השם, תזכה להיות תמיד מאושר בחלקך.
השם "אורן" ניתן לך בדיוק עם זו הכוונה,
מי ייתן ותמשיך להיות כפי שאתה, "מלא באור אושר אהבה ושמחה.
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" אומר בורא עולם למשה רבנו בפרשת "תרומה".
"ושכנתי בתוכם". לא במקדש שבנו, לא בבית הכנסת כמקום פולחן. אלא בליבם.
מי ייתן, אור, ובורא עולם ימשיך וישכון בליבך, ילך איתך באשר תלך, בכל מסעותיך.
אנו המשפחה, נמשיך ונצעד לצידך,
נלווה ונתמוך במהלך המסע.
לאורך השביל המאתגר, נביט ונדריך,
נחבק באהבה, נכוון אם צריך.
נודה לקדוש ברוך הוא על שזכינו לבן שכמותך,
נאחל לך מעומק הלב, בריאות והצלחה,
שיתגשם כל שתרצה, כל משאלות לבך,
המשך להיות בן, אח ונכד - למופת ולדוגמה.
נרגשים, מחבקים ואוהבים....
13 שנה חלפו כהרף עין,
מאז אותו יום, בעשרים לשלישי 2000.
אותו יום בו הפכת אותנו להורים מלאי גאווה,
תינוק מתוק עם עיניים חכמות, קורנות מאהבה.
הסבתות נרגשות, הסבים גאים,
ככה זה כשנולד בן בכור, ראשון במשפחה, משני הצדדים.
ההתרגשות נמשכת וההתלהבות בשיאה,
כשבגיל 11 חודשים עברת מזחילה להליכה.
גדלת לשביעות רצונו של אבא עידן,
כשבספורט התחלת להביע עניין.
הלב ברצלונה, הראש מכבי תל אביב כדורסל,
אין לילד רגע דל!
הוקי- רולר, כדורגל, וכדורעף כמובן,
אתה לא עוצר במחצית וגם לא בפסק זמן.
לעצור?! מה פתאום! זה משעמם!
וכשהנער משתעמם הוא מטפס על הקירות,
מזל שנולדו לו שלוש אחיות.
עכשיו, הוא נרגע ויודע,
יש עם מי "להתעסק" ובעיקר את מי לשגע...
והבית כולו חגיגה גדולה,
זה הבכור "מרים גבוה להנחתה".
הבנות מצידן לא נשארות חייבות, בעיקר זו הקטנה,
שמחכה לראות איך אחיה נדלק מהר, כמו גפרור במדורה...
וכשהוא לא עסוק עם אחיותיו היקרות,
יהיה עסוק בשאלות אין סופיות.
כך הוא, לא נח לרגע, סקרן, חוקר.
ואם יורשה לי לומר ... לפעמים קצת חופר...
אם רוצה הוא להשיג איזה דבר, זה חייב להיות עכשיו, במהרה,
ואין הוא מרפה עד שתושג המטרה!
מעניין ממי ירש את זה העניין?
רמז דק...שלום אבא עידן!
טוב האמת, גלוי נאות, גם אנוכי כשרוצה משהו, לא עוצרת,
ולא פעם מקבלת את המשפט: "אמא די, את חופרת!"
מכתב תודה לצוות הגן
שלום חנוך שר:
"הצמח הוא הזרע הוא הצמח
שצומח עם הזמן
והאדם הוא ילד הוא אדם
שמתפתח עם הזמן"
תודה על המרחב הבטוח שיצרתן עבור ילדינו,
שאִפשר להם להתפתח כל אחד בדרכו המיוחדת שלו.
אז מאלו שנפרדים שלום ותודה,
ומהנשארים תודה גדולה עם צפייה לשנה הבאה!
חופש נעים
יוני 2018
רצינו לומר לכן תודה על שנה של יצירה ועשיה שעודדו אתגר וסקרנות,
על למידה מתוך הנאה, ושמירה על רוח שטות.
תודה על לגו שהתחבר והתחיל פתאום לזוז,
ויוגה שגילתה לנו על עוד חלקים בגוף,
על דיוקן עצמי מעוטר,
וקופסת קורנפלקס שהפכה לקטר,
על שיר ומנגינה,
חלה לשבת, ותות בגינה.
על חול בסנדלים וחיוך על הפנים,
על רוגע ושקט, על הקשבה וחיבוקים, גם לנו, ההורים...
חלק מתוך נאום פרישה
אז... הגיע זמן פרישה ואפילו יש אירוע כזה רשמי על פי הציפיות והכללים,
לכן זה אך מתבקש שאקריא לפניכם כמה מילים.
אבל מה אומרים?
שהרי אני, בכלל לא בגיל פרישה, הפנסיה עדיין רחוקה וכנראה שלא אקבל כרטיס תושב ותיק בקרוב...
ואם הייתם אומרים לי אז, כשהגעתי לפה, בת עשרים פלוס כלום, שכאן אשאר 27 שנה, הייתי בוודאי מחייכת ועונה: "חֶבְרֶה, תעשו טובה אני כאן רק לתקופת מעבר". מאז, כפי שאתם יודעים, הרבה מים עברו בנהר...
הגעתי לכאן להעביר זמן עד הלימודים ונשארתי לעשור שנים
צמחתי בתוך המערכת והתקדמתי לדרגות ניהול בכירות ולתפקידי מפתח שהציבו בפני אתגרים רבים ואפשרו לי להתפתח מקצועית ואישית.
(.......)
במהלך השנים עמדה לנגד עיני חשיבות מתן דוגמה אישית של יושר אישי חריצות איכות ועבודת צוות.
לא פעם שמעו עובדי את הערך – "ערבות הדדית".
נאמר שאף אחד לא יכול לשרוק סמפוניה בעצמו, צריך מקהלה שלמה כדי לנגן אותה.
מאמינה גדולה אני שכשצוות פועל כך, השמיים הם הגבול.
כשאני מביטה בכם אני רואה איך בכל יום אתם מגדירים יחד מחדש גבולות חדשים לכסוף אליהם.
וכמו אמא אווזה ליבי נמלא גאווה.
אני רוצה לומר לכם תודה גדולה. לא פחות משאני הנחלתי את מורשתי לכם אתם למדתם והעשרתם אותי. בזכותכם החכמתי, צמחתי והתעצמתי בתור מנהלת אך לא פחות כאישה וכאדם.
אבל חייבת לומר שבראש וראשונה הדבר הדומיננטי ביותר שקבלתי מכם הוא היכולת להשאר צעירה...
אספר למי שלא יודע שלהיות מנהלת של חבורה תוססת וקופצנית, חדה נבונה וחכמה. או במילים אחרות "דור ה Yבמיטבו". זה בהחלט טיפול אנטיאייג'ינג מואץ ואם יורשה לי לגמרי מומלץ!
לעבוד לצד חבורה נמרצת שכזאת זה אומר לשמור על קצב עבודה מהיר שכולל דופק גבוה ומחשבה זריזה. לא אחת הייתי חייבת לשמור על עצמי ממוקדת ומרוכזת כדי לא לפספס את רצף המידע שזורם דרככם... וכמובן לשלוט ברזי השפה שלכם...
אני מודה על כך שניתנה לי הזכות להיות מנהלת לחבורה מוכשרת ומקצועית שכמותכם.
בכלל קצב העבודה הוא טורבו, בעיקר בתפקיד כמו שלי שדורש קשב של 24/7 לאינספור אנשים בו זמנית.
יש ימים שהרגשתי כמו וואטסאפ מהלך...
אנשים יורים סביבי שאלות בענינים שונים,
ואני מנסה לסמן באצבעות שני V כחולים...
כל זאת תוך כדי נסיון נואש ללגום שלוק מקפה שמונח בתוך כוס שמזמן שכחה מה תפקידה...
וזה לא ממש עזר לי בלשון המעטה....
" אפשר שאלה קטנה?" זו המנטרה שליוותה אותי במסדרונות המנהל.
שאלה קטנה תשובה גדולה אתם יודעים איך זה...
הייתי מגיעה בבוקר לעבודה עם כוס קפה חם ביד, ומסיימת את היום עם אותה כוס וקפה שחומם כמה פעמים ביום ו...עליו השלום...
מעולם לא הייתי בודדה במסדרונות המנהל תמיד היו לי מלווים בדרך.
כולל גם לפני /אחרי ולפעמים גם תוך כדי שאני בשירותים...
כך התרגלתי - לשתות קפה ממוחזר מספר פעמים וארוחת צהרים שאכלתי תוך כדי ישיבות ודיונים...
אולי בגלל הקצב הזה כהרף עין עברו להן השנים....
אז אני מעדיפה להגיד שאני פורשת לא פורשת ...
פורשת כנפיים לעולם הרחב, להתחלות חדשות.
הולכת להאיר ולהעיר את נשמתי במסע חיים חדש.
יהודה עמיחי כתב כך:
מסע מוצלח לא מסתיים לעולם - הקילומטרים כן
אך הזמן נשאר חקוק בתוכך - הופך לחלק ממך
בסוף המסע אינני מרגישה מנצחת - אלא יותר אסיר תודה
כאילו שהדרך עברה בתוכי ולא אני בתוכה.
הדרך הארוכה והמשמעותית שעברתי כאן ציידה אותי בתובנות רבות, בנסיון,
בחוויות ואוצרות שאספתי כאן במשך שנים.
אבל במעמד המרגש הזה עכשיו שכל העניים מופנות אלי אני בעיקר מרגישה אסירת תודה.
כיוון שהמקום הזה משמעותי עבורי בעיקר בזכות האנשים.
מבקשת סליחה אם שכחתי להודות לחלקכם, כל כך הרבה שנים בשילוב של התרגשות ...
מה שבטוח לאורך הדרך ליוותם אותי כולכם. ואתם תשארו חלק ממני באשר אלך.
תודה ושתהיה לכולם שנה נפלאה ופוריה!